נדל"ן ברומניה

רומניה – נתוני יסוד
אוכלוסייה: 21.698 מיליון תושבים (% 52.7 בערים)
הרכב לאומי: רומנים (89.5%), הונגרים (6.6%), גרמנים (0.3%), אוקראינים (0.3%), יהודים (0.04%), אחרים (3.26%).
דתות עיקריות: נוצרים אורתודוקסים (86.7%), קתולים, פרוטסטנטים
בירה: בוקרשט 2.2 מיליון תושבים, מחולקת ל-6 סקטורים.
ערים גדולות: כולן בין 300-350 אלף איש : קונסטנצה (הנמל הראשי),  יאס , טימישוארה, גאלאץ, קלוז', בראשוב, קריובה
מחוזות: 41 + עיר הבירה
משטר: רפובליקני, נשיאותי, הממשלה ממונית ע"י הנשיא ומאושררת ע"י הפרלמנט
יום לאומי (משנת 1990): 1 דצמבר (1918 – איחוד כל הנסיכויות למדינה אחד גדולה)
שעה מקומית: GMT +2 (כמו בישראל)

גיאוגרפיה

 הנתונים הגיאוגרפים של רומניה מגוונים למדי. שטח: 238391 קמ"ר גובה השטח נע בין 0 מ' במישור הים השחור ו- 2543 מ' בפסגת מולדובאנו (הרי פאגרש). רומניה מכוסה באזורים הרריים בכ- 31% משטחה, 33% בגבהות ו- 35% במישורים.
הנהר החשוב ביותר ברומניה הוא נהר הדנובה המשרטט את הגבול הדרומי של מדינה. הדנובה עוברת בשטחה של רומניה כ- 1075 ק"מ ונשפכת לים השחור. נהרות נוספים ברומניה הם מורש (768 קמ'), אולט (736 קמ,), פרוט (716 קמ'), סירט (596 קמ')
שטחה של הדלתה של הדנובה מונה 4340 קמ"ר.

האקלים

האקלים קונטיננטלי, דומה לאקלים מרכז אירופאי. ישנם 4 עונות מוגדרות:
אביב – 2-20 מעלות, נעים, פריחת העצים
קיץ – 20-40 מעלות, חם מאוד
סתיו – 3-18 מעלות, קריר, עונת מעבר מלווה בהרבה גשמים ושלכת זהב
חורף – 3 – 15 (-) מעלות, קר מאוד ומושלג

ציוני דרך היסטוריים

מילניום 1 לפנה"ס – השטח הרומני היה מאוכלס ע"י הדקים (Dacians ), זרם משבט האירופאי של הטראקים
70-44 לפנה"ס – המלך בורביסטה יסד את דקיה החזקה בין הדנובה והים השחור
101 – 102 ו - 105 – 106 – מלחמות בין הרומאים לדקים
106 – 271 – דקיה הייתה קולוניה רומית
מילניום 1 – החלה הווסדות העם הרומני
מאה 10 – נמצאת מקורות המעידות על קיום העם הרומני כדוברי שפה לטינית
מאה 11 - 14 מלחמות קיומיות של העם הרומני
1600 – איחוד הנסיכויות הרומניות בפעם הראשונה תחת שלטונו של Mihai Viteazu
1699 – טרנסילבניה מסופחת לאימפריה האוסטרו – הונגרית
1812 – שטח ממולדובה בשם בסרביה מסופחת לרוסיה
1829 – בעקבות הסכם השלום בין רוסיה לטורקיה, הנסיכויות ולכיה ומולדובה מקבלות את עצמאותן
1859 – איחוד הנסיכויות ולכיה ומולדובה תחת Alexandru Ioan Cuza
1866 – 1914 שלטון המלך Carol I of Hohenzollen - Sigmaringen
1877 – הצהרת עצמאותה של רומניה והשתתפותה במלחמה לצדה של רוסיה נגד האימפריה העותומנית
1881 – רומניה הופכת למלוכה
1916 – 1918 – מלחמת העולם הראשונה לצידה של גרמניה
1918 – בעקבות התמוטטות האימפריה האוסטרו הונגרית, רומניה הגדולה מתאחדת
1940 – מלחמת העולם השניה: רוסיה מספחת את בסרביה וצפון בוקובינה, הונגריה את צפון טרנסילבניה ובולגריה את דרום דוברוג'ה
1944 – רומניה מצטרפת לקואליציה נגד גרמניה עד סוף המלחמה
1947 – עלית הקומוניסטים לשלטון והדחת המלך Mihai
1965 – עלייתו של ה Nicolae Ceausescu  לשלטון ותחילתה של התקופה החונקת והורסת  ביותר בהיסטוריה של רומניה
1989 – מהפכה נגד השלטון הקומוניסטי ותחילת תהליך השיקום של רומניה לקראת כניסתה לאירופה
2000 – רומניה החלה בהליכים רשמיים לקראת כניסתה לאיחוד האירופאי
2002 – קבלתה של רומניה ל- NATO .
26.08.2006– רומניה מקבלת אישור סופי להצטרף כחברה באיחוד האירופי החל מ 1 בינואר 2007.

בוקרשט

שטחה של בוקרשט כ 228 קמ"ר (0.8% מתוך שטחה של כלל רומניה) מתוכם 70% בנוי.
מיקומה של העיר, בדרום מזרח רומניה.
המסמכים הרשמיים שנמצאו ע"י ארכיאולוגים מעידים על הווסדותה של העיר בין השנים 1459 – 1625.  החל מהמאה ה – 15 העיר החלה להתפתח ולגדול מבחינת מספר התושבים.
בשנת 1877 בוקרשט הופכת לעיר הבירה של רומניה והחל מתאריך זה ואילך כוחה הסוציו אקונומי רק הולך וגדל בהשוואה לשער ההרים.
לאחר מלחמת העולם השניים, "כוח העם" עלה ונוצרו התנאים לעליית השלטון הקומוניסטי עד 1989. לתקופה של קרוב ל- 50 שנה הדמוקרטיה וכלכלת השוק נעלמו מרומניה. כל המודלים לכלכלה הועתקו מברית המועצות. במהלך השנים הללו הבנייה האזרחית קיבלה תנופה משמעותית, אך ללא התחשבות בצורה הקלאסית של העיר. יש לציין שתמ"ג לנפש בבוקרשט גדול פי שלוש מאשר מזרח המדינה וכפול מהממוצע הארצי במונחים של כח קניה.

קונסטנצה

קונסטנצה הנמל הינו אחד הגדולים באירופה (ראה טבלת נתונים בהמשך), והיינו היחיד בים השחור אשר מאפשר עגינת אוניו גדולות של 5,000 – 7,000 מכולות. הנמל יכול לשמש שער כניסה למערב ומרכז אירופה וכן לרוסיה וארצות אחרות באזור.
העדויות הראשונות על התיישבות במקום נכתבו במאה 6 לפני הספירה. הנמל נוסד ע"י תהליך קולוניאלי יווני. בימי הביניים האזור נמצא תחת מאבקים רבים שהרסו את העיר פעמים רבות. לאחר מכן, העיר נשלטה ע"י האימפריה העותומנית.
ההזדמנויות הכלכליות בעיר ובמחוז הם במספר תחומים: חקלאות, מחסר בינ"ל (עיר נמל), תיירות.

תיירות

על שטחה של רומניה נמצאים מספר רב של אתרים היסטוריים ואומנות, אתרי ספא בריאותיים וספורט חורף.
האוצרות התיירותיים כוללים מגוון הרים , תופעות טבע מיוחדות, דלתא של דנובה וחוף הים השחור.
האוצרות האומנותיים והתרבותיים כוללים פולקלור באזורים ההרים, אתרים ארכאולוגים, אתרים מתקופת ימי הביניים וטירות, מוזיאוני אומנות.
חוף הים השחור: אחד האתרים הפופולריים ביותר ברומניה בתקופת הקיץ, מציע תנאים מיוחדים לבילוי החופש הגדול, אטרקציות של פארקי מים וטיפולים רפואיים. לאורך 70 הקמ' נמצאים עיירות הנופש שזכו להכרות בינ"ל כגון: ממיה, אפוריה, אולימפ, נפטון ועוד. קיבולת העיירות והנופים מוערכת למיליון תיירים בשנה.
הדלתה של דנובה: אזור תיירותי מובהק, מוכר בעיקר בגלל הנופים המיוחדים והדייג.
צפון מולדובה (בוקובינה): אתרים רבים מימי הביניים כולל חמש כנסיות השייכות לפטרימונים העולמי.
מרכז מולדובה: אזור הררי מדהים
עמק פרכובה: אזור הררי הנמצא כ- 150 קמ' מבוקרשט. רוב אתרי הסקי הגדולים נמצאים כאן, כולל העיירה המפורסמת "פויאנה ברשוב". כמו כן, ערים גרמניים שמורים מימי הביניים כגון בראשוב או סיביו נמצאים לא רחוק ממקום זה, וכן הטירה של ולד צפש הידוע בכיוניו העולמי "דרקולה".
מראמורש: אזור תיירותי של פולקלור הממוקם בצפון טרנסילבניה

סקירה מדינית
רומניה – חוץ
הצטרפות לאיחוד האירופי (א"א) –ב 26.08.2006 קיבלה רומניה אישור סופי להצטרף כחברה באיחוד האירופי החל מ 1 בינואר 2007, ואכן כיום רומניה חברה מהמניין בא"א. עדיין נותרו מספר בעיות מרכזיות נוספת עמן תמשיך רומניה להתמודד בשנים הקרובות - בעיית איכות הסביבה, סוגיית המשפט והפנים ואינדיקאטורים כלכליים, בעיקר גרעון מסחרי וממשלתי.
נאט"ו – ב- 2004 הפכה רומניה לחברה מלאה לנאט"ו. מיקומה של רומניה מקנה לה חשיבות רבה כגורם מייצב בדרום – מזרח אירופה וכמי שניצבה בחזית ההתמודדות עם בעיות טרור ופשע מאורגן. למדינות נאט"ו אינטרס לצרפה ולחזקה על מנת שתוכל להתמודד ביעילות על סכנות אלו ולמנוע דליפתן לכיוונה.
חברות זמנית במועה"ב:  ב- 5 – 2004 תבחן רומניה כחברה זמנית במועה"ב.
הצבעות באו"ם – יחסינו הטובים עם רומניה באים לידי ביטוי גם באופן הצבעתה בהחלטות הנוגעות לישראל ומז"ת באו"ם. בעבר נהגה רומניה להתנגד או להימנע בחלק מההצבעות אך ככל שהיא מתקדמת בתהליך הצטרפותה לאיחוד, היא נוטה להתיישר יותר עם עמדתו, תוך שהיא עדיין מנסה לשמור על עמדת חיובית יותר כלפינו, בייחוד כאשר מדינות האיחוד חלוקות בעמדתן ואינן מצביעות הצבעה אחידה.
עיראק –רומניה שלחה כוחות לעיראק (ולאפגניסטן) והעדיפה בכך את עמדת ארה"ב – בריטניה על פני זו של צרפת – גרמניה. הרומנים ננזפו קשות על ידי שיראק, אך הסבירו שהיות שמדיניות האיחוד לא גיבשו עמדה אחידה, יכולה גם רומניה לבחור בעמדה נוחה לה. הרומנים הביעו במספר הזדמנויות את רצונם בהשתתפות חברות רומניות במאמצים לשיקום עיראק ולאחרונה הודיעו הרומנים על רצונם לפתוח מחדש את שגרירותם בעיראק – בכפוף להחלטות מועה"ב- כל מינוי שגריר לעיראק. מנהל מח' מז"ת במשרד החוץ הרומני השתתף בבנייתו המחודשת של משרד החוץ העירקי.
רומניה- הונגריה – הלאומנות הרומנית מתבטאת במידה רבה בחשש (הלא מבוסס) מפני ניסיונות הונגריים להשתלט חזרה על אזור טרנסילבניה. ההונגרים חוקקו את חוק המעמד המקנה "תעודת הונגרי" למיעוט ברומניה (ובמדינות נוספות) והטבות שונות. בעקבות התנגדות רומנית וסלובקית, מהתוכן המקורי של החוק לא נשאר הרבה והוא כולל כיום רק תשלום ללומדים בבתי ספר בשפה ההונגרית ומספר נסיעות חינם ברכבת בתוך שטח הונגריה.

רומניה – שלטון
בתחילת נובמבר 2004 התקיימו בחירות כלכליות ברומניה וחל מהפך שלטוני. מפלגת PSD איבדה את השלטון לאיחוד של שתי מפלגות PD המפלגה הדמוקרטית, ו PNL הליברלים הלאומיים אשר ביחד יצרו את DA Alianca Da ושתי מפלגות נוספות (PUR המפלגה ההומנית, ן UDMR מפלגת המיעוט ההונגרי ברומניה) אשר מרכיבות את הממשלה. כיום (יוני 2007) יש מאבקי כח בין הנשיא ורוה"מ. הברית (DA ) בין המפלגות פורקה ואף נעשה נסיון להדיח את הנשיא, אולם במשאל העם שנערך להדחתו הוא קיבל רוב של מעל 70% וחיזק בכך את מעמדו וכוחו הפוליטי. כיום יש חוסר שקט ואי וודאות פוליטית.

• נשיא: Traian Basescu (לשעבר ראש עיריית בוקרשט)
• ראש הממשלה:  Calin Popescu Tericeanu
• שר הכלכלה והמסחר: Varujan Vosganian

כלכלה
לאחר התמוטטות הגוש הסובייטי בשנים 1989-91, נותרה רומניה עם בסיס תעשייתי רעוע ומיושן אשר אינו מתאים לצרכיה ואינו מביא למיצוי הפוטנציאל התעשייתי מסחרי הגלום בה. בשנת 1995 פנתה רומניה בבקשה להצטרף לאיחוד האירופי וכתוצאה מכך החליטה על שינוי כולל במדיניות הממשלתית.
בפברואר 1997 החלה רומניה בישום תכנית ייצוב מקרו כלכלית, ורפורמה מבנית מקיפה. התכנית כללה הפרטה של גופים ממשלתיים, חיסול מפעלים לא רווחיים ועתירי אנרגיה, ורפורמות בסקטור החקלאי ופיננסי. יחד עם זאת, יש לציין שהתכנית לא "המריאה" כמתוכנן ולוותה בקשיים מוסדיים רבים אשר גרמו לביצוע הססני ומגומגם.
שנת 1999 היותה שנה השלישית ברציפות אשר בה הכלכלה הרומנית התכווצה בכ 4.8%, באוגוסט 1999 אישר ה IMF לרומניה הלוואה בסך 547 מיליון דולר אשר מומשה רק בחלקה בשל אי-עמידה בדרישות הקרן בנושאים של הלוואות למגזר הפרטי, ואי הסכמה בנושא הוצאות תקציביות. רומניה הייתה קרובה מאוד להכרזה על חדלות פירעון של חובות חיצוניים אולם הצליחה בסופו של דבר לעמוד בהתחייבויותיה.
בדצמבר 1999 הוזמנה רומניה ע"י האיחוד האירופי  להתחיל בשיחות על הצטרפותה לאיחוד ב 2007.
בשנים האחרונות חלה השתפרות רבה באינדיקטורים הכלכליים של רומניה, כתוצאה מהרפורמות הרבות, כאשר למעקב והדרישות של הא"א לשמירה על מסגרת תקציבית כחלק מתהליך ההצטרפות לא"א יש תפקיד מכריע בתהליך זה. משנת 2000 מצויה רומניה בצמיחה כלכלית, כאשר במהלך השנים האחרונות צמח התמ"ג בשיעור מצטבר של 17.6 אחוזים.
בתחילת שנת 2005 כצעד למלחמה בכלכלה השחורה, החלט על הנהגת מס הכנסה ומס על רווחים אחיד של 16% לחברות ופרטים, צעד אשר בטווח הקרוב הוריד את רמת גביית המיסים אולם בטווח הרחוק אמור להכניס יותר עובדים למעגל משלמי המיסים-דבר שיוביל לשיפור בגבייה.
ביולי 2005 עברה רומניה לליי החדש ע"י הורדת 4 אפסים מהליי הישן. המטבע הרומני התחזק במידה נכרת (מעל 15%) מול המטבעות הזרים במהלך השנה.
בשנת 2003 לבדה צמח התמ"ג ברומניה בשיעור של 4.9 אחוז. ובשנת 2004 צמח התמ"ג ב 8.4 אחוז, מהגבוהים בעולם כך גם ב 2006 עם 8% צמיחה.  
תמ"ג לנפש (במונחים של כח קניה) בשנת 2006 הינו 9,254$ לאדם, עליה של 8% משנת 2005, ואילו תמ"ג לאומי היה 199.9 מיליארד דולר ב 2006.
גם בנתוני אינפלציה חלה ירידה חדה בשנים האחרונות. בעוד שבשנת 2000 עמד שיעור האינפלציה על למעלה מ- 40.7 אחוז בשיעור שנתי, הרי שבסיומה של 2004 נמדד אחוז אינפלציה שנתי של 9.3 אחוז. בשנת 2005 קצב האינפלציה ירד ל – 8.6 אחוז בלבד, ובשנת 2006 עמד קצב האינפלציה על 6.5% בלבד בשיעור שנתי.
בארבע השנים האחרונות חלה גם ירידה בשיעור האבטלה. בשנת 2006 נרשם אחוז אבטלה של 5% בלבד.
בדוח ההערכה השנתי אשר פורסם ע"י הנציבות האירופאית ישנה התייחסות כללית חיובית לרפורמות והיציבות היחסית ובאוקטובר 2004 אף זכתה רומניה בהסכמה (מצד הנציבות) שברומניה קיימת  "כלכלת שוק פונקציונלית" (Functional Market Economy ), נושא אשר היווה את המכשלה הגדולה המשמעותית במו"מ בין הצדדים . ב 25 לאפריל 2005 חתמה רומניה (ובולגריה) בלוקסמבורג על הסכם ההצטרפות לא"א כחברה מהמניין בינואר 2007. יחד עם זאת, ישנן עדיין הסתייגויות ממספר אלמנטים שעדיין מחייבים תיקון ושיפור כגון:

• הנציבות מתריע שיש להמשיך וליישם באופן נמרץ את תהליך הרפורמה המבנית.
• יש להמשיך בכווץ התקציב הממשלתי. כמו כן, יש להמשיך בתהליך ההפרטה של חברות ממשלתיות וחיסול החברות הממשלתיות הבלתי רווחיות.
• יש להמשיך בחקיקה, ולחזק את יישום, החוקים למניעת הפרה של זכויות יוצרים (Intellectual Property ) ובמאבק למניעת הלבנת הון.
• שחיתות, הנושא עדיין קיים אם כי בשכיחות יורדת, אין חקיקה מספקת למניעת ניגוד אינטרסים.

השקעות ברומניה

רומניה מהווה מדינה אשר פוטנציאל ההשקעות, בינהן גם ההשקעות בנדל"ן, והקשר המסחרי של חברות ישראליות איתה הוא בעל משמעות. העובדה כי רומניה חברה באיחוד האירופי, הצמיחה הכלכלית המשמעותית שלה בשנים האחרונות, מיקומה הגיאוגרפי באירופה ומרחקה הקצר יחסית למדינת ישראל, וכח העבודה הטוב והזול יחסית, כל אלו מהווים גורמים אשר עשויים להוות זרז לפיתוח הקשרים הכלכלים בין ישראל ורומניה.
כיום רשומות ברומניה למעלה מ- 2,600 חברות אשר הון ישראלי מושקע בהם, נתון זה מהווה כ- 2.5% מכלל החברות אשר בבעלותן הון זר. ההערכה הכלכלית הרשמית אומדת את השקעות ההון הישירות בחברות אלו ב- 300 מיליוני דולר, זאת בנוסף להשקעות ישראליות בפרויקטים צבאיים והנדסיים בסדר גודל של כ- 500 מיליון דולר. יחד עם זאת יש לציין (כתוצאה מתכנוני מס וסיבות נוספות) שרוב ההשקעות הישראליות ברומניה הינן לא ישירות אלא דרך חברות בת אירופאיות ואחרות. השקעות אילו נאמדות בהערכה גסה במעל מיליארד דולר.

תחומי הפעילות בהם ניתן למצוא את ההשקעות הישראליות הם רבים ומגוונים, וביניהם חברות מתחום השירותים, התשתיות ובינוי, תקשורת, מלונאות, שיווק וההפצה וקמעונאות, תעשייה כבדה, בנייה והתיירות.

במסגרת המדיניות הממשלתית לעודד השקעות זרות מאפשר החוק הרומני למשקיע הזר להשקיע בכל תחומי הכלכלה, לנהל באופן חופשי את החברה ובבעלות מלאה, אפשרות להוצאה מוחלטת מחוץ לתחומי המדינה של ההון והרווחים וההגנה ממשלתית מפני הפקעה והלאמה.
אנו עדים גם לצמיחה מהירה בסקטור הפיננסי ברומניה. מספר הבנקים הזרים הפעילים ברומניה הינו רב, וכולל את Citibank, Finans, BRD, Alfa, HVB ורבים אחרים. בנק לאומי רכש לאחרונה את הבנק הרומני Eurombank מאיש העסקים פרדי רובינסון.
עם הורדת נטל המס הכללי ל 16% (מתוך מגמה להקטין את הכלכלה ה"שחורה") והתפתחויות נוספות, ישנה גם עליה חדה בשימוש בכרטיסי אשראי. סך ערך הפעילות בחודשים ינואר-ספטמבר 2005 היה כ 5 מיליארד יורו, גידול של כ 80% לעומת התקופה המקבילה ב 2004. קימים כ 3.2 מיליון כרטיסי ויזה, גידול של 45%.

שיקולים להשקעה ברומניה
באדיבות מר ויקטור קוואזי שותף בכיר במשרד KPMG רומניה

• מיקום אטרקטיבי של רומניה – שער בין מזרח ומערב אירופה, וגישה ישירה לים השחור.
• גודל שוק: השוק השני בגודלו במדינות מזרח ומרכז אירופה אחרי פולין (22 מיליון תושבים).
• עוצמה כלכלית: 4 שנים רצופות של צמיחה חיובית בתמ"ג. השגת יעדי צמחיה של מעל 4-5 אחוז בשנים האחרונות וצפי להמשך צמיחה בשנים הבאות.
• ירידה מתמשכת בקצב האינפלציה.
• צמיחה כלכלית שמושפעת ממספר גורמים ובכללם צריכה פרטית, השקעות מסחריות ויצוא.
• קצב הביקושים המקומיים יחצה את רף שבעת האחוזים השנה, שיעור גבוה יותר מאשר בשנה שעברה.
• גידול ריאלי בשכר יעבור אף הוא את שבעת האחוזים.
• שיפור בדירוג האשראי של המדינה הן על ידי S&P והן על ידי  Fitch .
• כוח עבודה מיומן ובעל ידע בתחומי הטכנולוגיה הנדסה וה- IT , עלות עבודה נמוכה, אשר מצויה מתחת לעלויות במדינות מרכז מזרח אירופה האחרות.
• מעל 60% מהחברות דיווחו על עלייה קבועה במכירות בשלוש השנים האחרונות.
• 90% מהחברות צופות עלייה במכירות בשלוש השנים הבאות וקרוב ל- 70% מהן צופות קצב גידול דו ספרתי.
• כ- 70% מהחברות חוו עליה ברווחיות בשלוש השנים האחרונות ו- 85% מהחברות צופות עליה ברווחים בשלוש השנים הבאות.

נתונים מאקרו-כלכליים ונתוני סחר:

נתונים: מכון הייצוא הישראלי-מחלקה כלכלית 6.2007

דירוג אשראי:
סוכנות הדירוג S&P (Standard & Poor’s ) הודיעו ב ‏08 ספטמבר 2005 על שידרוג הדרוג לחובות מדינה מט"חיות לטווח ארוך ל BBB-   (BBB מינוס) מ BB + (BB פלוס) וכן שדרוג עבור אג"ח ממשלתיות מט"חיות לטווח קצר ל A-3 מ B .
סוכנות הדירוג פיטש (Fitch Ratings ) הודיעו ב 4 לספטמבר 2006 על שידרוג תקרת הדרוג לאשראי מט"חי ל BBB   מ BBB- (BBB מינוס) וכן שדרוג עבור אג"ח ממשלתיות הן במטבע מקומי ל BBB+ מ BBB . הדרוג הריבוני (sovereign rating ) הועלה ל A - (A מינוס) מ BBB+ .
מודיס (Moody’s ) הודיע ב6 לאוקטובר 2006 על העלאת הדרוג הריבוני של רומניה לרמת השקעה (Investment Grade ) מספקולטיבי. אג"ח מדינה לטווח ארוך (Long-term Sovereign ) שודרג ל A 1.

מדיניות סחר חוץ:

יצוא:
ב 2006 הסתכם היצוא הרומני בכ 33 מיליארד USD שיפור של כ 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שותפות הסחר העיקריות של רומניה (ליצוא) הן:

יבוא:
בחודשים ינואר עד נובמבר 2005 גדל היבוא הרומני ב 24.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ 36.8 מיליארד דולר. הגידול ביבוא מסבר בהתחזקות הכלכלה הרומנית, התחזקות האוכלוסייה בהיבט של יכולת השתכרות וכתוצאה מכך עליה ברמת החיים, וכן בהזרמת כסף רב מקרנות סיוע בינלאומיות וחברות בינלאומיות.
ארבעה ענפים היוו כ 72% מכלל היבוא הרומני, לפי הפרוט הבא:

56% מכלל היבוא היה מהאיחוד האירופי.

רומניה חברה בבנק עולמי, IMF , WTO .
לרומניה הסכמי אס"ח עם  CEFTA , EFTA , טורקיה  וכן הסכם אסוציאציה עם EU .

חסמי סחר:
ברומניה קיימים עדיין מספר חסמי סחר כגון:

• בעייתיות עם מכרזים ממשלתיים כגון חוסר שקיפות, צורך בקשרים אישיים.
• חוסר יכולת במימון פרויקטים בעיקר של הסקטור הממשלתי.
• לחברות ישראליות: ישנו חשש, אשר הובע ע"י מספר שרים שיגבר מאוד הלחץ הלא רשמי אשר מפעיל הא"א שלא לתת לחברות ישראליות לזכות במכרזים אשר ממומנים בחלקם ע"י האירופאים (רוב המכרזים הגדולים כיום).
• סקטור חקלאי: לאחר המהפכה ב 1989 והשבת רכוש לידיים פרטיות, נוצר מצב שרוב השטחים החקלאיים הם קטנים מידיי ע"מ לאפשר השקעות הוניות רציניות ותכנות לטווח ארוך. ישנו עדיין חשש בקרב החקלאים ליצור איגודים שיתופיים או חברות חקלאיות גדולות.
• בפרויקטים אשר ממומנים בחלקם ע"י קרנות הא"א אין אפשרות להשתמש בכספים לרכישת ציוד שאינו מיוצר בא"א – כך נחסמת הגישה לחברות ישראליות.
• אין אכיפה מספקת של חוקים למניעת זיוף מוצרים והעתקת תוכנות.
• אי עמידה בהסכמי TRIPS (Trade Agreements on Intellectual Properties and Services) אין הגנת על תרופות חדשות.
• שימוש מועט בסחר אלקטרוני וכרטיסיי אשראי.
• עדיין קיים הנוהג הפסול של שחיתות בממשל ובסקטור העסקי כתוצאה מבירוקרטיה רבה ורגולציה מסובכת וכן עקב רמות שכר מאוד נמוכות של פקידי ממשל, תובעים שוטרים ועוד.

בעיות מימון הפרויקטים:

שער ריבית גבוה מונע התפתחות מערכת אשראי מסודרת, המלווים העיקריים הם מוסדות וקרנות מימון בינלאומיים כגון ה- EBRD .  אולם בד"כ יש צורך בשת"פ עם חברה אירופאית לזכאות במימון. החברות הממשלתיות סובלות מתקציבים דלים, אולם עפ"י הניסיון של החברות הישראליות הקשיים בקבלת החזר החובות  הנם מעטים.
הגופים הזרים המממנים: EBRD , הבנק העולמי, IFC  SOCIAL DEVELOPMENT , קרנות דו לאומיות חד צדדיות מארה"ב, דנמרק, צרפת, הולנד, קנדה, גרמניה, ממלכה מאוחדת, יפן, טורקיה ועוד. קרנות אלו מטבען מעודדות פרויקטים של חברות מארצן.

הסחר עם ישראל

הפעילות העסקית הישראלית ברומניה הינה ענפה ומשתרעת ע"פ תחומים רבים. החל מאספקת שרותי תקשורת לווינית (הלווין הישראלי עמוס 2), ההיי-טק, אנרגיה, טקסטיל, תשתיות חקלאות ומזון, מלונאות, וגם מנהלי בתי קזינו. בשנה האחרונה אנו עדים לצמיחה גדולה מאוד בהשקעות הישראליות ברומניה כתוצאה ממכלול סיבות כגון התקרבות רומניה לא"א (ככל הנראה תצטרף כחברה בתחילת 2007), הפיכתה לחברה בנאט"ו, מדדים כלכליים טובים מאוד בשנים האחרונות, והתחזקותה כמרכז כלכלי במזרח אירופה.
באופן כללי ישנה הערכה רבה לפעילות העסקית הישראלית וישנה הכרות טובה של השרים עם רוב החברות הישראליות ופעילותן ברומניה.
נציגי חברות ישראליות, כגון בריזקום, קומברס, RAD , תדיראן, מכתשים-המייצאות ישירות מישראל וכן כאלו המשלבות השקעה עם יצוא כגון : אלווריון, פריגת, עלית, גורי, אלביט, סולל בונה, אשטרום רויכמן ,ברן מליבו דורי, תנובה, ועוד.
סך הסחר הבילטראלי עם רומניה בחודשים ינואר – ספטמבר 2005 הסתכם בכ 160 מיליון דולר לעומת 120 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 25% מהם $95 מיליון יצוא ישראלי, לעומת 65$ מיליון יצוא אשתקד, עליה של 37%.
הנתונים הנ"ל אינם כוללים הסחר הביטחוני.

ענפים בעלי פוטנציאל עסקי עבור חברות ישראליות:

• איכות הסביבה
• חקלאות ואגרו-טכנולוגיה (בעיקר בשותפויות והשקעות)
• IT תוכנה ואבטחה
• אנרגיה
• תעשייה ותשתיות.
• יזמות ונדל"ן

נתוני למ"ס, במיליוני דולר
ייצוא:
בשנה האחרונה חלה עליה בייצוא לרומניה של כ 37% בעשרת החודשים הראשונים של 2005. לרומניה מייצאים כ- 500 יצואנים ישראלים, כאשר 15 יצואנים מובילים מהווים כ-70% מסך הייצוא.

יבוא:
בשנה האחרונה חלה עליה בייבוא מרומניה של כ 18% בעשרת החודשים הראשונים של 2005. ענפי הייבוא העיקריים: מתכות פשוטות (24%), פנינים ואבנים יקרות (23%), מכונות ומכשירים מכניים (14%), עץ ופריטים מעץ (8%).

יבוא ויצוא מישראל לרומניה, לפי קבוצות סחורות (מיליוני דולרים)

נתונים למ"ס
סחר בילטראלי ב 2004 ע"פ נתוני משרד החוץ הרומני:

הסכמים כלכליים בין ישראל ורומניה:

• הסכם אזור סחר חופשי (יולי 2001). ההסכם בוטל עם הצטרפות רומניה לא"א ב 1.1.2007  והוחלף בהסכם לשת"פ כלכלי אשר נחתם במאי 2007.
• הסכם הגנה על השקעות
• הסכם מניעת כפל מס
• הסכם שת"פ כלכלי
• הסכם שת"פ רפואי
• הסכם שת"פ בטחוני
• הסכם שת"פ חקלאי
• הסכם שת"פ וטרינרי
• הסכם שת"פ בנושא איכות הסביבה